תביעה נגד WhatsApp בישראל: סמכות שיפוט והמצאת כתבי בי-דין

המדריכים המשפטיים של משרד עורכי דין ערן לוי אגמי

כאשר משתמש מבקש לפעול משפטית נגד WhatsApp LLC, השאלה אינה רק מהי עילת התביעה. יש לזהות את הנתבעת המשפטית הנכונה, לבחון אם בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך, ולוודא שכתב התביעה יומצא בדרך המוכרת בדין. הטעות הנפוצה היא ההנחה שכל משרד או כתובת דוא"ל המשויכים ל-Meta יכולים לקבל באופן אוטומטי כתבי בי-דין עבור WhatsApp. הפסיקה הישראלית מלמדת אחרת.

1. ההבדל בין מכתב דרישה להמצאת כתב בי-דין

מכתב דרישה הוא פנייה משפטית שניתן לשלוח לגורם רלוונטי כדי להציג את העובדות ולבקש תיקון של ההפרה הנטענת. גם מכתב מפורט במיוחד אינו הופך מעצמו להמצאה של כתב תביעה. המצאה כדין נועדה להבטיח שהמסמך יגיע לנתבע או לנציג המוכר לפי התקנות. ללא המצאה תקפה עשויים להתעורר קשיים דיוניים גם כאשר התביעה מבוססת לגופה.

משכך, נכון לברר מה ההסמכה של הנמען: האם הוא עורך דין שמייצג את הנתבעת בהליך המסוים, מורשה לקבלת כתבי בי-דין, או גורם עסקי שאינו בעל סמכות המצאה. ייצוג של חברת פייסבוק בהליך אחר אינו תחליף לבדיקה.

2. תקנה 163(ג): מתי אפשר להמציא לנציג בישראל?

לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר נמען נמצא מחוץ למדינה אך יש לו בישראל נציג קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן בתנאים מסוימים לבצע המצאה לנציג, ובלבד שהתביעה נוגעת לאותו עניין. יש להוכיח את הזיקה הנדרשת, ולא די בזיקה תאגידית עמומה.

הוראות נוספות בתקנה 163 מסדירות המצאה לעורך דין ולמורשה מסירה. החלת כל הוראה תלויה בנסיבות העובדתיות ובמעמד הגורם המקבל.

3. ת"א 2566-06-21: המצאה לפייסבוק אינה בהכרח המצאה לוואטסאפ

בהחלטה שניתנה ביום 8.11.2021 בת"א 2566-06-21, בן גביר נ' Facebook Inc ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים לא קיבל את הטענה שהמצאת כתבי טענות לדוא"ל המיועד לפייסבוק או למשרדי פייסבוק ישראל שקולה להמצאה ל-WhatsApp LLC. נקבע כי לא הונחה תשתית מספקת לכך שהחברות פועלות כישות אחת או שיש נציג מתאים לצורך תקנה 163(ג).

זו נקודת מפתח לכל מי שמבקש לבסס תביעה נגד WhatsApp בישראל: אין קיצור דרך אוטומטי דרך חברה אחרת באותה קבוצה.

4. ת"א 29977-01-22: בית המשפט הישראלי יכול לדון בנסיבות מתאימות

בהחלטה מיום 28.12.2022 בת"א 29977-01-22, בן גביר נ' WhatsApp LLC, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה של WhatsApp לכפור בסמכות בהליך שבו נבחנה גם דרך ההמצאה מחוץ לתחום. בין היתר, נדונו זיקות ההתקשרות והפעילות בישראל ותחולת תקנה 166(4).

אין משמעות ההחלטה שכל תביעה נגד WhatsApp תידון בהכרח בישראל. יש לבחון בכל תיק את עילת ההמצאה, נסיבות החוזה, הזיקה לנזק והטענה לפורום נאות.

5. תקנות 166 עד 168: איך ניגשים להמצאה מחוץ לישראל?

תקנה 166 מציגה זיקות המאפשרות המצאה מחוץ לתחום, לרבות נסיבות חוזיות מסוימות ומקרים של נזק שנגרם בישראל משירות, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה. תקנה 167 עוסקת בבקשה לקביעת דרך ההמצאה ובתצהיר התומך, ותקנה 168 מאפשרת לנתבע להעלות טענות נגד הסמכות או הפורום.

עורך הדין נדרש לגבש תשתית ראייתית על הקשר לישראל ולהציע דרך המצאה מתאימה. בכל מקרה יש להימנע מהבטחה כי מסירת מסמך למשרד עורכי דין בישראל תחייב את החברה הזרה בלי בדיקה מקדימה.