הסדר נושים ועיכוב יציאה מהארץ: מה קובע תיקון 9?
הסדר נושים ועיכוב יציאה מהארץ מחייבים להבחין בין הסכמה פרטית לנושים לבין צו שיפוטי לעיכוב הליכים זמני. תיקון 9 קובע מסגרת נפרדת להשפעת ההליך על הגבלות גבייה ועל היציאה מן הארץ.
הסדר נושים עשוי להסדיר חובות, אך אינו מבטיח היתר יציאה: יש להבחין בין הסדר פרטי לצו שיפוטי.
הסדר נושים אינו שם אחר לביטול צו עיכוב יציאה. בהסדר פרטי יש לטפל בצווים קיימים, ובמסלול השיפוטי החדש יש אף אפשרות שיוטל עיכוב יציאה כחלק מצו עיכוב ההליכים הזמני.
מה ההבדל בין הסדר פרטי להסדר בפיקוח בית המשפט?
הסדר פרטי בין חייב לנושה או לכמה נושים הוא תוצר של משא ומתן חוזי. ההסדר עשוי לכלול פריסה, הפחתת חוב, מועדי תשלום והתחייבות להסרת אמצעי גבייה. אולם חתימה על מסמך פשרה אינה מבטלת כשלעצמה צו עיכוב יציאה שניתן בהחלטה שיפוטית או בהוצאה לפועל.
בהסדר חוב שמובא למסלול שיפוטי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עשוי להינתן צו עיכוב הליכים זמני. זהו מסלול אחר, שיש לו סמכויות, תנאים ומגבלות משלו. יש לבדוק מי מוסמך לדון בצו היציאה ומה נכתב בהחלטות שניתנו בתיק.
תיקון 9 לחוק: מה השתנה בפברואר 2026?
תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ביום 1 בפברואר 2026, ועיגן כמנגנון קבוע את האפשרות של יחיד לבקש צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר בחלופה שעשויה להתאים במקרים שבהם יש סיכוי ממשי להסכמות עם נושים, לא בהבטחה למחיקת חובות.
הצו הזמני ליחיד יכול להינתן בשלב ראשון לתקופה של עד 90 ימים, וניתן להאריך בהתאם להוראות החוק. לפני בחירת מסלול זה יש לבחון את מצבו הכלכלי של החייב, את זהות הנושים, את אפשרויות המימון ואת הסיכון שההצעה לא תתקבל.
סעיף 319כ(א)(4): עיכוב יציאה כברירת מחדל
אחת ההוראות החשובות בתיקון היא סעיף 319כ(א)(4). במסגרת צו עיכוב הליכים זמני ליחיד לצורך הסדר חוב, בית המשפט יורה על עיכוב יציאת היחיד מהארץ, אלא אם מצא שבנסיבות העניין מוצדק שלא להורות כך. בית המשפט רשאי להתלות את עיכוב היציאה או להתנות את היציאה בהעמדת ערובה.
לכן מי שסבור כי קבלת עיכוב הליכים לצורך הסדר נושים משחררת אותו אוטומטית ממניעת יציאה עלול לטעות. דווקא במסגרת המנגנון החדש עשויה להיקבע הגבלת יציאה. אם מתוכננת נסיעה חשובה או קיימת חובת עבודה מחוץ לישראל, יש לבחון מראש אם לכלול בקשה מנומקת לחריג או להתליה במסגרת הפנייה לבית המשפט.
ומה קורה להגבלות קודמות בהוצאה לפועל?
סעיף 319כ כולל הוראות הנוגעות להקפאת הליכים ולהגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה. אולם אסור להסיק מכך שהחייב בהכרח חופשי לצאת מן הארץ. לצד השפעת הצו על הגבלות קודמות קיימת כאמור הוראה עצמאית לעיכוב יציאה במסגרת ההסדר השיפוטי.
יש לבחון בנפרד את הצו הקודם, את ההוראות הנובעות מהצו הזמני החדש ואת כל ההחלטות של בית המשפט. בנסיבות מסוימות ההליך החדש ישנה את התמונה, אך אין להסתמך על ניסוח כללי כגון "העיקולים בוטלו" כהוכחה להסרת מגבלת יציאה.
כיצד מבקשים חריג לעיכוב היציאה?
הפנייה לבית המשפט צריכה להראות מדוע נסיבות המקרה מצדיקות שלא להורות על עיכוב יציאה, או מדוע ראוי להתלות את ההגבלה או להתיר נסיעה בתנאים. הנתונים הרלוונטיים עשויים לכלול עבודה קבועה בחוץ לארץ, נסיעה רפואית נחוצה, פגישה חיונית לגיבוש ההסדר או נסיבות אישיות מיוחדות.
יש להציג מועד חזרה ברור, ראיות לצורך בנסיעה, מקורות מימון, השפעת הנסיעה על סיכויי הצלחת ההסדר ובטוחות מתאימות ככל הנדרש. הטיעון צריך להסביר כיצד נשמרים האינטרסים של כלל הנושים ולא רק מדוע החייב מעוניין לטוס.
תפקיד מנהל ההסדר והצורך בהסדרה כתובה
במסלול השיפוטי ממונה מנהל הסדר המסייע בפיקוח ובהידברות עם הנושים. אין להניח שהסכמה של מנהל ההסדר לבדה מחליפה החלטה שיפוטית בנושא עיכוב יציאה. בקשה להסרת הגבלה או להיתר צריכה להגיע לערכאה המוסמכת ולשקף את ההחלטה העדכנית בתיק.
בהסדר פרטי, לעומת זאת, יש להכניס להסכם הוראות אופרטיביות: איזה צו יבוטל, מי יגיש בקשה ובאיזה מועד, האם יש צורך בבטוחות ומה קורה אם הסרת הצו לא אושרה. בלי מנגנון מפורש יש סכנה שהחייב יעמוד בהסדר הכספי אך לא יוכל לצאת מהארץ.
הדין המחייב: ביטול הגבלות קודמות לעומת עיכוב יציאה חדש
סעיף 319כ(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בעקבות תיקון מספר 9, קובע כי עם מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד יוקפאו הליכים, וככל שהוטלו על היחיד הגבלות במסגרת הליכי גבייה הן בטלות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. זהו הסדר הנוגע להגבלות במסגרת הליכי גבייה, ולא פטור כללי ממגבלות יציאה בכל מקור משפטי.
סעיף 319כ(א)(4) קובע בנפרד כי בית המשפט יורה על עיכוב יציאת היחיד מהארץ, אלא אם מצא הצדקה שלא לעשות כן, והוא רשאי להתלות את העיכוב או להתנות את היציאה בערובה. מכאן שביטול הגבלת גבייה קודמת אינו שקול לאישור יציאה. במקרים מתאימים יש לשקול כבר בעת הגשת הבקשה לצו עיכוב ההליכים התייחסות מנומקת לצורך בנסיעה, למועדה ולבטוחות.
השלב המוקדם בהליך וחוסר ודאות לגבי הנשייה
בשלב שבו היקף החובות, נכסי היחיד או טענות הנושים טרם התבררו, קיים קושי מעשי להעריך את הסיכון הכרוך ביציאה ואת הבטוחות הנדרשות. מדובר בשיקול אפשרי להכרעה פרטנית, ולא בכלל משפטי גורף שלפיו כל נסיעה בשלב מוקדם אסורה ללא חריגים. יש להציג ראיות לגבי מצב ההליך, זהות הנושים, מטרת הנסיעה, המקור למימונה וההשלכות על גיבוש הסדר בר ביצוע.
חשיבות זיהוי מסלול הבקשה
הליך חדלות פירעון מלא לפי סעיפים 142–143 אינו זהה למסלול צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש הסדר חוב לפי חלק י' לחוק. גם אם יש דמיון בתכליות, יש להבחין בסמכות, במועד ובתנאי הבקשה. הסדר פרטי ללא צו שיפוטי הוא מסלול שלישי, שאינו מסיר בעצמו עיכוב יציאה קיים. אין להציג את כל המסלולים תחת נוסחה אחת.
מה פירוש ביטול הגבלות גבייה קודמות במסגרת הצו?
סעיף 319כ(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר תוצאה מסוימת של צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד: הקפאת הליכים נגד היחיד, ולעניין הגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה – ביטולן, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. מדובר בכלל הנוגע למסלול מסוים ותלוי במתן צו עיכוב הליכים זמני; אין להחילו על משא ומתן פרטי שטרם זכה להחלטת בית משפט, ואין להסיק ממנו שכל צו מכל מקור בטל.
יתר על כן, במסגרת אותו סעיף חוק עצמו קיימת הוראה נפרדת בעניין עיכוב יציאה. לכן ייתכן מצב שבו הגבלה שהוטלה בהליך גבייה אינה ממשיכה לחול מכוח ההסדר החדש, אך בית המשפט מורה על עיכוב יציאה לתקופת ההסדר השיפוטי. מיפוי מקור כל צו, נוסחו והחלטות חדשות הוא פעולה חשובה למניעת מסקנה מוטעית שלפיה עצם קבלת הגנת עיכוב הליכים מעניקה חופש נסיעה.
תפקיד סעיף 319כ(א)(4) בבקשה לצו זמני
סעיף 319כ(א)(4), שנקבע במסגרת תיקון מספר 9 שנכנס לתוקף ב-1.2.2026, מנוסח כהוראה המחייבת את בית המשפט להורות על עיכוב יציאת היחיד מהארץ, אלא אם מצא בנסיבות העניין הצדקה שלא לעשות כן. ההוראה מאפשרת גם להתלות את עיכוב היציאה או להתנות יציאה בערובה להנחת דעת בית המשפט. זו אינה החלטה מנהלית של רשם ההוצאה לפועל, אלא חלק מההסדר השיפוטי לגבי היחיד.
כאשר מבקשים צו עיכוב הליכים זמני ונודע שיש צורך ממשי בנסיעה בתקופת ההסדר, נכון להעלות את הנושא בשלב מתאים, תוך הצגת הסיבה, משך היציאה, מקור המימון, הערובות ושיקולים נוספים. אין הבטחה שהצעה כזו תאושר. מטרת הבקשה היא לאפשר לבית המשפט להפעיל את הסמכות שהמחוקק העניק לו תוך בחינת עניינם של הנושים ושל ההליך כולו.
חוסר ודאות לגבי תביעות החוב: כיצד הוא משפיע על הבקשה?
בשלב מוקדם של גיבוש הסדר נושים ייתכן שאין בידי בית המשפט או מנהל ההסדר מידע סופי על כלל הנשייה, שוויה, סוגי הבטוחות, העדפות נושים וסיכויי ההסדר. כאשר מבוקשת יציאה מן הארץ בשלב זה, הקושי להעריך את מלוא הסיכון יכול להיות שיקול משמעותי. עם זאת, אין להפוך את עצם חוסר הוודאות לכלל שלפיו לא ניתן לאשר אף יציאה. החוק מותיר לבית המשפט שיקול דעת, והמסמכים המסוימים חשובים להחלטה.
כדי לתת לבית המשפט תמונה שימושית ניתן לצרף רשימה מסודרת של הנושים הידועים, שלבי איסוף המידע, מקור ההצעה להסדר, מועדי פגישות שנקבעו, תפקיד מנהל ההסדר והאפשרויות לקיום ההליך בהיעדרו הקצר של היחיד. אם מתבקש היתר לנסיעה ממושכת, נדרש להסביר ביתר פירוט מדוע ההיעדרות לא תפגע בתכלית הצו הזמני ובזכויות יתר הצדדים.
הסדר פרטי: מה חייב להיות כתוב כדי לטפל בצו?
הסכמה ישירה עם זוכה או נושה יכולה לכלול תשלומים מדורגים, ויתור מותנה על חלק מחוב, מנגנון נאמנות, מועדי פירעון וחובה לשתף פעולה בבקשה להסרת עיכוב יציאה. ראוי לפרט את הפעולות שכל צד נדרש לבצע ולא להסתפק במשפט עמום שלפיו "יוסרו כל ההגבלות". יש לקבוע מי מגיש בקשה, לאיזה גוף, כיצד מתקבלים אישורים ומהו המועד שבו תשלומים או בטוחות יועברו.
כאשר קיימים כמה נושים, יש לברר אם ההסדר עם אחד מהם מתייחס לכלל התיקים או רק לחובו של אותו נושה. הסכמה של נושה אחד אינה בהכרח מחייבת נושה אחר, והחלטת רשם או בית משפט אינה מוחלפת אוטומטית בהסכם. עורך הדין צריך לעבור על מסמכי התיקים ולוודא שגם לאחר חתימת ההסדר קיימת אפשרות מעשית להסיר את המניעה בדרכים שהדין מכיר בהן.
שאלות נפוצות בנושא
האם הגשת בקשה מבטיחה שניתן לצאת מהארץ?
לא. יש להמתין להחלטה מוסמכת, לעמוד בתנאיה ולוודא שכל המניעות הרלוונטיות הוסרו או הותלו בפועל.
האם אפשר לטפל בעיכוב אחד אם קיימים כמה צווים?
יש לברר כל צו וכל הגבלה בנפרד ולבדוק אם נותרה מניעה ממקור משפטי נוסף. טיפול בחלק מהצווים לא בהכרח מאפשר נסיעה.
האם צריך עורך דין או שניתן להגיש לבד?
קיימים מסלולי הגשה עצמאיים בהתאם לכללי השירות, אך כאשר קיימים צווים מרובים, בטוחות מורכבות או מועד נסיעה קרוב, רצוי לשקול ליווי משפטי מקצועי.
הסדר נושים והגבלת יציאה מהארץ
נבחן אם מדובר בהסדר פרטי או בהליך הכולל צו שיפוטי, ומה משמעותו לעניין הגבלות קיימות.
עו"ד ערן לוי אגמי
משרד עורכי דין וייעוץ משפטי
משרד עורכי דין המתמקד בליווי משפטי מדויק, אישי ואסטרטגי.
עם ניסיון עשיר בעולם המשפטי והפיננסי, המשרד מלווה לקוחות במקרקעין, הוצאה לפועל, חדלות פירעון, ליטיגציה אזרחית וסוגיות משפטיות מורכבות.
20 שנות ניסיון בעולם הפיננסי לצד עבודה משפטית מוקפדת מאפשרות בחינה רחבה של כל מקרה — משפטית, מסחרית וכלכלית.
המטרה שלנו פשוטה: להעניק ללקוחות תמונה ברורה, טיפול יסודי, זמינות גבוהה ודרך פעולה נכונה בהתאם לנסיבות המקרה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם
ליצירת קשר ראשוני מספיקים שם ומספר טלפון. אין צורך למסור מידע רגיש בפנייה הראשונה.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. פנייה אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח לפני הסכמה על ייצוג, ואין התחייבות לביטול הגבלה או לתוצאה מסוימת.
מאמרים קשורים והמשך קריאה
זקוקים לבחינה של צו או הגבלה קיימים? משרד עו"ד ערן לוי אגמי בוחן את מקור הצו, המסמכים, הבטוחות והאפשרויות המשפטיות לפי נסיבות התיק.
מקורות רשמיים לעיון
תיקון 9 בספר החוקים (21.1.2026) | ממו-נט: הגשת העתק בקשה להסדר חוב | ביטול צו בהוצאה לפועל
המידע כללי ומעודכן לאוקטובר 2026. יש לבחון את ההחלטות ואת נוסח החוק החל בכל תיק. לבדיקת עיכוב יציאה מהארץ במשרד עו"ד ערן לוי אגמי.