הסכם מייסדים טוב נכתב דווקא כשכולם מסתדרים. המטרה שלו אינה לייצר חשד בין שותפים, אלא לקבוע מראש כללי משחק ברורים לרגעים שבהם העסק גדל, הכסף נהיה משמעותי יותר, מתקבלות החלטות קשות או נוצרת מחלוקת.

1. אחוזי החזקה אינם בהכרח שליטה

שני מייסדים יכולים להחזיק 50%-50% ועדיין לגלות שאין להם דרך לקבל החלטה כשמתעוררת מחלוקת. מנגד, גם מייסד שמחזיק פחות מניות יכול לקבל זכויות וטו, זכות מינוי דירקטור או הגנות בנושאים מהותיים. לכן חשוב להבחין בין בעלות כלכלית לבין מנגנוני שליטה וניהול.

2. תפקידים, זמן עבודה ושכר

אחת מנקודות החיכוך הנפוצות היא פער בין מה שכל צד חשב שיתרום לבין מה שקורה בפועל. ההסכם צריך להגדיר תחומי אחריות, היקף מעורבות, מנגנון לאישור שכר ותנאים, ומה קורה אם אחד המייסדים מפסיק לעבוד בעסק אך ממשיך להחזיק מניות.

3. מנגנון הבשלה למניות

במיזמים צעירים ניתן לשקול מנגנון Vesting שמחבר בין תקופת התרומה לעסק לבין הזכות הסופית במניות. כך מצמצמים מצב שבו מייסד עוזב בתחילת הדרך אך נשאר עם נתח משמעותי מהחברה ללא תרומה עתידית.

4. השקעות, הלוואות בעלים ודילול

צריך לקבוע מראש מה קורה כשהחברה זקוקה לכסף נוסף. האם כל מייסד חייב להשתתף? האם ההזרמה תהיה הון או הלוואת בעלים? מה קורה למי שאינו משתתף? בלי הסדרה ברורה, סבב מימון יכול להפוך במהירות למוקד סכסוך.

5. החלטות מהותיות וזכויות וטו

6. מנגנון Deadlock

בחברה עם שני גושים שווי כוח, מבוי סתום עלול לעצור את העסק. כדאי לבנות מדרגות: פגישה בין המייסדים, גישור או גורם מקצועי מוסכם, ורק אם אין פתרון מנגנון היפרדות. המטרה היא לאפשר לעסק להמשיך לפעול גם כשהיחסים בין בעלי המניות מתערערים.

7. העברת מניות והכנסת צד שלישי

הסכם מייסדים צריך להסדיר זכות סירוב ראשונה, מגבלות על מכירת מניות, מנגנוני Tag Along ו-Drag Along לפי הצורך, והגנות במקרה שבו צד אחד מבקש למכור את חלקו לאדם שאינו מקובל על יתר המייסדים.

8. קניין רוחני

קוד, עיצוב, שם מסחרי, מאגרי מידע, מסמכים, תכנים ושיטות עבודה יכולים להיות הנכס המרכזי של החברה. ההסכם צריך לוודא שהזכויות שנוצרות לצורך הפעילות העסקית שייכות לגורם המתאים ולא נשארות בטעות בידי מייסד, עובד או ספק.

להרחבה אפשר לקרוא גם על קניין רוחני והגנה על נכסים בלתי מוחשיים.

9. סודיות, אי שידול והגבלות לאחר פרישה

יש להבחין בין שמירת סודיות לבין מגבלות רחבות יותר. ניסוח גורף שאינו מותאם לעסק עלול להיות בעייתי. עדיף להגדיר במדויק מהו מידע רגיש, אילו לקוחות וספקים מוגנים, ומהם האינטרסים העסקיים שעליהם מבקשים להגן.

10. משיכת רווחים ודיבידנדים

לא תמיד נכון לחלק רווחים מיד. חברה בצמיחה זקוקה לעיתים להון חוזר, שיווק והשקעות. מנגנון מסודר לקבלת החלטה מצמצם מצב שבו בעל מניות אחד רוצה למשוך כסף והשני רוצה להשאיר אותו בחברה.

11. פרישה, פטירה או אובדן כשירות

הסכם טוב מתכנן גם אירועים שאף אחד אינו אוהב לחשוב עליהם. האם ליורשים נכנסות זכויות ניהול? האם יתר המייסדים יכולים לרכוש את המניות? כיצד נקבע שווי? התשובות צריכות להיות ברורות עוד לפני שמתרחש אירוע בלתי צפוי.

12. מה עושים כשהסכסוך כבר התחיל?

כאשר כבר קיימת מחלוקת, הצעד הראשון הוא למפות את ההסכמים, התקנון, פרוטוקולים, הרשאות בנק, תכתובות והחלטות שהתקבלו. פעמים רבות עדיף לבנות אסטרטגיה מסחרית לפני פתיחת הליך משפטי, אך במקרים שבהם נשקפת פגיעה מיידית בנכסי החברה, במידע או בשליטה, צריך לבחון גם סעדים זמניים.

לקריאה נוספת: ליטיגציה אזרחית ומסחרית.

המאמר הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.