האם פתקים ללא חתימה הם צוואה? פרשת קניג והדין ההלכתי

סיפור המקרה

בנסיבות אישיות טראגיות נמצאו תשעה פתקים בכתב ידה של המנוחה, ללא חתימה וללא תאריך. בפתקים נכללו הוראות שעסקו גם בחלוקת רכושה. בית המשפט העליון נדרש לבחון את האפשרות להכיר בהוראות אלה כצוואה, למרות הפגמים הצורניים. הדיון הנוסף התקיים בהרכב שכלל את השופטים לנדוי, אלון, ברק, בייסקי וש' לוין.

דין שכיב מרע במשפט העברי

רמב"ם, הלכות זכייה ומתנה, פרק ח, מסדיר מתנת שכיב מרע. על פי השולחן ערוך, חושן משפט, סימן רנ, סעיף א, מתנת שכיב מרע עשויה להיות תקפה ללא קניין מן הקניינים הרגילים, במסגרת התנאים שנקבעו בהלכה. הרעיון ההלכתי אינו הופך כל פתק לצוואה, והוא גם אינו מבטל דרישות חוק ישראלי.

השאלה על פי החוק הישראלי

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מסדיר בין היתר צוואה בכתב יד, צוואה בעדים וצוואה בעל פה. בדיון ההיסטורי נבחנה האפשרות להתגבר על הפגמים וליתן תוקף להוראות המנוחה. השופט מנחם אלון עסק בהשוואה שבין מסגרת הדין הישראלי לבין המשפט העברי; יש להבחין בין דעת שופט בדיון לבין התוצאה המחייבת של ההליך.

חשוב: החוק השתנה מאז

סעיף 25 לחוק הירושה תוקן מספר פעמים, לרבות בשנת 2023. כיום הוא מאפשר במקרים מסוימים לקיים צוואה למרות פגם או חסר צורני, כאשר מתקיימים מרכיבי היסוד והדרישות שבחוק ובית המשפט או הרשם השתכנעו כנדרש. לכן אין לקרוא את פרשת קניג כאילו היא קובעת שכל צוואה לא חתומה פסולה כיום. תוקפה של צוואה מחייב בדיקה של סוג הצוואה ושל הדין הנוכחי.

למה הפתקים בפרשת קניג לא היו מקרה רגיל של צוואה?

העותר בפרשה היה אחיה של המנוחה גיזל כהן. לאחר מותה נמצאו תשעה פתקים בכתב ידה, ללא תאריך וללא חתימה. אחד מהם נשא את הכותרת צוואה וכלל הוראה לחלק את רכושה בין ארבעת אחיה. המחלוקת לא הייתה רק בשאלה אם הכתב אותנטי, אלא גם בשאלה אם החוק מאפשר לראות במסמך הבלתי חתום צוואה ומה משמעותן של נסיבות עריכתו.

בגלגול הראשון נדחתה הבקשה לקיום הצוואה, והסוגיה הגיעה לדיון נוסף בבית המשפט העליון. הרקע היה קשה ורגיש, ולכן חשוב להבחין בין הזדהות אנושית עם רצונה המשוער של המנוחה לבין הדרישות הראייתיות והצורניות שהמחוקק קבע כדי למנוע ספק ומחלוקות בירושה.

ארבע הדרכים לעריכת צוואה בישראל

סעיף 18 לחוק הירושה מכיר בארבע צורות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. לצוואה בכתב יד לפי סעיף 19 נקבע כי היא תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תישא תאריך ותיחתם על ידו. סעיף 20 מסדיר צוואה בפני שני עדים. סעיף 22 עוסק בצוואה בפני רשות, וסעיף 23 בצוואה בעל פה בנסיבות החריגות שהחוק מונה.

לא כל מסמך שכותרתו צוואה ממלא את הדרישות. מצד שני, פגם צורני אינו מוביל תמיד לפסילה. יש לבחון את סוג הצוואה, את מרכיבי היסוד ואת ראיות גמירות הדעת והאותנטיות. סקירת ארבע הדרכים זמינה גם בעמוד תחום הירושות והצוואות של המשרד.

ההבחנה שבין פגם צורני לבין היעדר מרכיב יסוד

זהו לב הסוגיה כיום. סעיף 25 לחוק הירושה בנוסחו העדכני, לאחר תיקון משנת 2023, מאפשר במקרים המתאימים לקיים צוואה חרף פגם או חסר בפרטים ובהליכים כאשר התקיימו מרכיבי היסוד ולא היה לבית המשפט או לרשם, לפי העניין, ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. הסעיף מחייב החלטה מנומקת.

בצוואה בכתב יד מרכיב היסוד הוא שהצוואה כולה נכתבה ביד המצווה. בצוואה בעדים נדרשים כתב והבאה בפני שני עדים. בצוואה בפני רשות נדרש שהצוואה נאמרה בפני הרשות או הוגשה לה על ידי המצווה. בצוואה בעל פה מרכיב היסוד הוא אמירה של המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו במצב של שכיב מרע או של מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. אלה הבחנות שונות מאלה שנדונו לפני תיקוני החוק.

מה ביקש השופט מנחם אלון ללמוד מן ההלכה?

השופט אלון בחן את העיקרון ההלכתי של מתנת שכיב מרע. הרמב"ם, בהלכות זכייה ומתנה, פרק ח, הלכה ב, מלמד על מעמדן המיוחד של הוראות הניתנות בידי חולה שמצבו קשה. השולחן ערוך, חושן משפט, סימן רנ, מסדיר מצבים שבהם הדברים אינם צריכים דרכי הקניין הרגילות. לצד אלה אלון הפנה לספרות השאלות והתשובות העוסקת בתפקיד העדים, לרבות שו"ת גינת ורדים, חושן משפט, כלל ה, סימן יב.

לשיטת אלון, יש להבחין בין הוכחת תוכן ההוראה ובין עצם הדרישה לעדים. הוא ביקש לראות במסמך שנכתב בידי מי שראתה עצמה מול פני המוות צוואה שניתן לבחון לפי סעיף 23 של החוק, אף שנכתבה ולא נאמרה בעל פה בפני שני עדים. זו הייתה הצעה פרשנית של דעת מיעוט, ולא ההלכה המשפטית שהתקבלה בפרשה.

אלון, ברק ולנדוי: שלושה נתיבים משפטיים

השופט אהרן ברק סבר שניתן להכשיר את המסמך דרך צוואה בכתב יד וסמכות תיקון הפגמים. השופט מנחם אלון הציע מסלול אחר: לבחון את המסמך דרך צוואת שכיב מרע ומי שרואה עצמו מול פני המוות. הנשיא לשעבר משה לנדוי דחה את שתי הדרכים. לשיטתו, אין להרחיב את לשון החוק מעבר למגבלות הצורניות שקבע המחוקק, גם נוכח נסיבות קשות.

ההכרעה בדיון הנוסף לא הכשירה את הפתקים כצוואה. לכן אין לכתוב שאלון פסק כי צוואה ללא עדים תקפה, או שהעליון אימץ את הדין ההלכתי. יש לייחס את הדברים לחוות דעתו בלבד, ולבחון בכל מקרה חדש את הוראות החוק העדכני.

מתי ראוי לפנות לבדיקת צוואה?

השאלות המעשיות חוזרות בגרסאות שונות: אדם הותיר דף בכתב יד ללא חתימה; נמצאו כמה גרסאות של צוואה; קיימת מחלוקת לגבי כתב היד; יורש טוען להשפעה בלתי הוגנת או להיעדר כשירות. במצבים כאלה חשוב לשמור את המסמך המקורי ואת נסיבות מציאתו, ולא להניח שתוספת חתימה או תיקון מאוחר יכולים לפתור את הבעיה.

עורך דין העוסק בירושות יבדוק איזה סוג צוואה עומד על הפרק, כיצד ניתן להוכיח את אמיתות המסמך, אם קיימת צוואה אחרת ומהם התנאים להגשת בקשה לקיום צוואה או התנגדות. ניתן לעיין גם במאמר המשרד על עריכת צוואה ובמדריך התנגדות לצוואה, בהתאם לכתובות הקנוניות המוצגות באתר.

שאלות נפוצות על צוואה שלא נחתמה

אסמכתאות שימושיות לבדיקה עצמאית

פסק הדין: ד"נ 40/80 קניג נ' כהן, הנוסח המלא. חקיקה: חוק הירושה, סעיפים 18 עד 25 בנוסח העדכני. מקורות הלכתיים: רמב"ם, הלכות זכייה ומתנה, פרק ח; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רנ; שו"ת גינת ורדים, חושן משפט, כלל ה, סימן יב.

עוד עיונים במדור המשפט העברי והעליון

קריאה נוספת בפרשות שבהן נפגשו מקורות ההלכה עם הפרשנות המשפטית בבתי המשפט בישראל:

• רוקר: כופין על מידת סדום וזכויות הקניין
• שקדיאל: השופט אלון בין המשפט העברי לחוק הישראלי